במהלך חיינו אנחנו נתקלים כל הזמן בקשיים וכשלונות. מה מבדיל בין אלו שכתוצאה מכשלון נשברים ולא ממשיכים לעומת אלו שהכשלון אצלם הוא טריגר למאמץ מחודש והצלחה? מחקרים מצביעים על כך שההבדל בין שתי הקבוצות הוא בתחושת החוסן האישי. חוסן הוא מאפיין אשיות שיש לו גם מרכיבים גנטים אבל גם מרכיבים חברתיים שניתן לטפח ולפתח. פיתוח חוסן בגיל צעיר מאפשר לילדים להתמודד טוב יותר עם משברים וכשלונות ולא לחוות אותם בצורה הרסנית ששוברת את דמויים העצמי. ילדים בעלי חוסן נפשי רואים בקושי או בכשלון רק אבן נגף זמנית בדרך שלהם אל ההצלחה והם ממשיכים להיות בעלי מוטיבציה חיובית והרגשה טובה לגבי עצמם ולגבי השגיהם. באופן זה הם לא נשברים וממשיכים לחתור להגיע לפיסגה. חוסן נפשי הוא המרכיב הראשון ביצירת ילד ששלם עם עצמו, מרגיש טוב לגבי עצמו, אופטימי לגבי העתיד ובעל השגים גבוהים.